top of page

מי אנחנו ?

עמותת ״רפואת רחוב תל אביב-יפו״ נולדה מתוך הרצון להנגיש טיפול רפואי וסוציאלי לחסרי וחסרות בית.

אנו מונים כיום צוות של יותר מ-40 בעלי מקצוע מתחום הרפואה אשר מתנדבים בפיתוח המודל הישראלי של רפואת רחוב. רפואת רחוב היא פרקטיקה מצליחה המייצרת תקווה לריפוי ושיקום ראויים ומיטביים לחסרי בית.


אנחנו חלק מארגון "תנועת רפואת רחוב" העולמית הפועלת בהצלחה ביותר מ-140 ערים ברחבי העולם. 
דרכה, אנחנו לומדים את הפרקטיקות העדכניות לטיפול באוכלוסיית חסרי הבית ולהעניק להם את הטיפול הטוב ביותר בשטח, איפה שהם נמצאים. 
בעזרת הטיפול הרפואי, אנחנו מבקשים ליצור קשר ולצעוד יחד עם המטופלים את הצעד הראשון אל עבר שיקום ויציאה מהרחוב. 


לפני כשנה וחצי, העלנו את התכנית לרחובות תל-אביב יפו, וכעת אנו צוות מסור של מתנדבות ומתנדבים שבונים את המודל הישראלי. אנחנו עושות זאת על ידי נוכחות עקבית של צוות רפואי וסוציאלי ברחובות העיר תל-אביב יפו, מדי שבוע.
 

העמותה שלנו כוללת רופאות, אחיות, סטודנטים לרפואה ועובדות סוציאליות המעניקים טיפול רפואי בחמלה ובמסירות לאנשים החווים חסרות בית במקום הימצאם, ברחובות ובבתי מחסה. רפואת רחוב זכתה על פועלה בפרס ״יגאל אלון״ למעשה מופת חברתי-חלוצי תשפ״ב 2022

StreetMedicine-March2024-2761_edited.jpg
יונתן סטונדט לרפואה מסיים שנה שישית

״אדם אחד שלעולם לא אשכח הוא א., אדם בן 74 שגר בפינת רחוב.
 המצב הבריאותי שלו קשה ואנו מנסים לעזור לו ככל הניתן,
מה שנגע בי היא תחושת הבדידות שהוא תיאר בפני, כולל מהמשפחה שניתקה איתו קשר בגלל מצבו. בסיור האחרון לא ראיתי אותו בפינה הרגילה שלו, ואני חושש שכבר לא אראה אותו שוב…

זו זכות גדולה בעיני להגיע למקומות האלה ולפגוש את האנשים השקופים שסביבנו, עם צוות חזק מאחוריך שמלווה אותך באתגרים שעולים, ואני מודה על כך מאוד.״

יונתן, מסיים שנה שישית בלימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב.

איך הכל התחיל ?

רוני-לי סנה, עובדת סוציאלית ובעלת תואר שני בפיתוח קהילות בינלאומי, החלה לעבוד במאי 2020 עם אוכלוסיית חסרי הבית. באחד הסיורים שלה ברחוב, ביולי 2020, חסר בית אמר לה: ״אני לא צריך עובדת סוציאלית! את לא רואה שאני צריך רופא? ופתאום היא הבינה.

   

מאז לא הפסיקה לחשוב איך אפשר לעזור לו. עוד באותו הלילה מצאה את התנועה העולמית של 'רפואת רחוב' וגילתה על הפרקטיקה הנפלאה הזו, שמצליחה בכל העולם. היא יצרה קשר עם מייסדיה והחלה לפעול ללא הפסק על מנת לעלות את התנועה לישראל. לשמחתה, תוך זמן קצר היא הצליחה לגייס שני רופאים וחובש מצויינים, שמיד יצאו איתה לרחובות דרום תל אביב, כדי להקים את רפואת רחוב - המודל הישראלי. 

בינואר 2021 הפרויקט זכה במענק כספי מקרן פירס כדי להקים את תוכנית רפואת רחוב. אחרי שנה תחת עמותת מטריה ועקב הצורך הגובר ברחובות תל-אביב לשירות של רפואת רחוב, הצוות הרפואי המתנדב ורוני-לי החליטו להקים עמותה כדי למסד את הפעילות ולפתח את תחום רפואת רחוב בארץ. בתקווה להגיע לכל חסר או חסרת בית הזקוקים לטיפול רפואי. 

 שותפים לדרך 

גלוקל.png
3097_cb8ce5aae67728a1307702373890d9c3.png
הרציף.png
348224908_798784721408140_28501786074077
רפואת רחוב_edited_edited.png
image003.png
WIX_edited_edited.png
הפקולטה לרפואה.png
Savyon-Diagnostics-Logo_edited.jpg
אלטוראליזם.png

למה לתרום לנו ?

מתן טיפול רפואי לחסרי בית היא משימה מורכבת הדורשת מחויבות והתמדה, שיתוף פעולה ומשאבים. בעזרת התרומות שלכם.ן נוכל להמשיך את הפעילות השבועית שלנו, לקנות ציוד רפואי, לשמר ולהרחיב את כמות המתנדבים שלנו ואת הפעילות השוטפת.

 

אנחנו גם חולמות על רכישת ניידת והקמת המרפאה הניידת הראשונה בישראל לחסרי בית. מטרת המרפאה הניידת היא להנגיש שירותים נוספים לחסרי הבית, להעניק פרטיות- שזה מצרך נדיר ברחוב, לשנע את הצוות לאזורים מרוחקים יותר כדי להגיע לחסרי בית נוספים הזקוקים לטיפול ולעזור בפינויים מצילי חיים לחדרי המיון.

 

לאחר הצלחת הפרויקט בתל-אביב, נפעל לפתוח פרוייקטים נוספים להנגשת שירותי בריאות לחסרי בית בערים נוספות ברחבי הארץ: חיפה, באר-שבע ובכל עיר שבה יש התרכזות גדולה של אנשים המתמודדים עם חסרות ועם הקושי לצרוך טיפול רפואי.

 

כל דולר שמושקע בעמותה חוסך למשק הישראלי 5 דולרים!

כך מצא מחקר חיצוני של "מקסימום אימפקט" על האפקטיביות של רפואת רחוב תל-אביב. בממצאים עולה כי בטווח הרחוק פעילות העמותה יכולה לחסוך כסף למשק ע"י מניעת ביקורים מיותרים של מחוסרי דיור במחלקות הרפואה הדחופה, טיפול במצבם הבריאותי לפני שהוא אקוטי, ומניעת בעיות בריאותיות וסיבוכים רפואיים.

 

מחוסרי דיור אשר קיבלו טיפול רפואי מאיתנו הראו אמון גבוה יותר וחשדנות נמוכה יותר כלפי הצוות הרפואיים באופן מובהק. ובבחינת העמדות של אנשי צוות שמתנדבים בעמותה נמצא כי עמדותיהם פחות שליליות כלפי מחוסרי הדיור וכי הם מזהים יותר ביטחון ביכולת שלהם לטפל בהם.

  

bottom of page